זוהי המערכת הסבוכה ביותר בין שלוש המערכות , מאחר שהיזם הוא הדמות שיוצרת מצג כלפי הצד השלישי לעניין העסקה שנקשרה . המצג יכול להיות אחד משני אלו : יזמות גלויה , שבה היזם גילה את אוזנו של הצד השלישי כי מדובר כאן בפעולת בשם חברה בייסוד , או יזמות נסתרת , שבה לא גילה היזם לצד השלישי על היזמות , וחתם בשמו – שלו על העסקה . נבדוק את משמעותו של כל אחד מן המצבים הללו על פי התנהגותה של החברה , בהתאם להוראותיו הדיספוזיטיביות של סעיף 13 ולהוראותיו הקוגנטיות של סעיף 14 לחוק החברות . מצב א . אם החברה אישררה בדיעבד את הפעולה , והיזמות הייתה גלויה , הרי היזם , על פי סעיף 13 ) ב ( , אינו חייב ואינו זכאי בגין הפעולה , ולמעשה הוא יוצא מן התמונה . פעולת היזמות הסתיימה , ונוצר קשר בין החברה לבין הצד השלישי . לפיכך , אם הצד השלישי , למשל מנהלת משאבי אנוש , חתם על הסכם עם היזם על העסקתו בחברה בייסוד , ולאחר שהחברה הוקמה היא אישררה את החוזה עמה , הרי הקשר שנוצר הוא בין החברה לבין העובדת , והיזם יוצא מן התמונה . מצב ב . אם החברה אישררה בדיעבד את הפעולה והיזמות הייתה נסתרת , היזם , על פי סעיף , ) 2 ( 14 מחויב בי...
אל הספר