חוק החברות קובע את יישותה הנפרדת של חברה רשומה בסעיף : 4 חברה הינה אישיות משפטית כשרה לכל זכות , חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד . כך הגדיר המחוקק את אופיה של החברה כאישיות משפטית עצמאית . הוראה זו מקבילה להוראה דומה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , תשכ " ב – , 1962 אשר קובע את כשרותו של אדם לזכויות ולחבויות מגמר לידתו ועד מותו . היא משקפת את מעמדה של החברה כיצור משפטי שיש לו כשרות לכל זכות , כוח , חסינות או חירות ההולמות את אופיה וטבעה כאישיות משפטית חסרת תכונות פיסיות . החברה אמנם אינה מסוגלת לבצע פעולות אנושיות כמו להינשא או להתגרש , אך אין בכך כדי לצמצם את כשרותה הכללית . דווקא " נכותה " ועל – טבעיותה משמשות לה יתרון ומקנות לה תוחלת קיום מעבר לזו של אדם פיסי . על יתרונותיו ו " חסרונותיו " של מצב החברה חסרת האנושיות אעמוד להלן , כאשר אתאר את ההשלכות הנובעות מעצמאותה של החברה .
אל הספר