התחשבות בענייניהם של עובדים לא שימשה בעבר נימוק לסטייה ממדיניות עסקית של החברה . נהפוך הוא . העובדים , כמו הנושים , ואפילו עוד יותר מהם , היו תמיד קבוצה שענייניה נדחו מפני ענייניהם של בעלי המניות . הטיעון , הלקוח מתוך עולם המושגים של כלכלת השוק , היה שהעובדים כרתו חוזים , ויכולים היו במסגרת המשא ומתן להעלות את מחיר עבודתם . אולם , במהלך עשרים השנים האחרונות של המאה ה – 20 השתנתה הגישה . החקיקה בעולם החלה להאיר פניה לעובדים כקבוצת בעלי עניין שיש להתחשב בטובתה במסגרת ניהול החברה . באנגליה , למשל , קובע סעיף 309 לחוק החברות , , 1985 כי בין העניינים שעל הדירקטורים להביא בחשבון בעת מילוי חובותיהם לחברה כלולים גם ענייניהם של עובדי החברה . בארצות הברית קובע חוק החברות המסחריות של פנסילבניה , בסעיף , 1316 כי כל חברה מסחרית רשאית , על פי החלטת הדירקטוריון , להעניק גמלה או פנסיה למנהליה , נושאי המשרה שלה או עובדיה , ואחרי מותם לתלויים או לנהנים של אלה , אף אם גמול כזה לא הוענק להם בימי חייהם . אפילו התחשבות בטובתם של גימלאים זכתה לתמיכה בבית המשפט לערעורים בארצות הברית , כאשר היה מוכן להסכים עקר...
אל הספר