2.10 חופש ההתאגדות כחברה – זכות ההתאגדות כזכות יסוד

אחד העקרונות שהינחו את המחוקק כאשר עיצב את חוק החברות החדש הוא האוטונומיה של הרצון הפרטי . משמעותו של עיקרון זה היא העמדתם של הפרט ושאיפותיו האישיות במרכז , ונסיגת התפיסה של כפיית נורמות סטטוטוריות . בבסיסה של גישה זו עומדת התפיסה , כי החופש שיינתן לפרט להוציא לפועל את רצונו , בכפוף לרצונם הלגיטימי של פרטים אחרים , יביא בסופו של דבר לתועלת ואושר מיצרפיים . האידיאולוגיה המקדמת את חירויות הפרט קנתה לה אחיזה כגישה המובילה את החשיבה החברתית של סוף המאה ה – 20 ברבות ממדינות העולם . קידומו של רצון הפרט נטל את מקומו של אידיאל קידום הקולקטיב . בשוק חופשי , המונחה על ידי שאיפתם של פרטים לקדם את תועלתם , נוצרת תחרות בריאה אשר אמורה להועיל לכולם . עסקאות שבהן מתבצעים חליפין רצוניים של מצרכים ושירותים תורמות לקידומו של השוק , ואמורות , כך סבורים , להיטיב עם כולם . כיבוד רצון הפרט הוכר לא רק כיסוד חשוב לעידוד השוק התחרותי החופשי , אלא אף כחלק מיסודות המשטר הדמוקרטי . כך הוחלט לפתוח את השוק בפני מתאגדים , ולהעניק להם זכות התאגדות בחברה כדבר שבשגרה . למעשה , חוק החברות ביקש לתקן את כל התקלות שהתגלו ב...  אל הספר