הצהרה כי גוף הוא בעל אישיות משפטית מעידה , שלאותו גוף מוקנה הכושר להפעיל את התכונות הכלולות במסגרתה של הכרה כזו . כשרות היא היכולת להפעיל ולממש את הזכויות או החובות המבססות את קיומה של האישיות המשפטית . הכרה באישיותו המשפטית של גוף משמעה הכרה בכשירותו לזכות או לחוב , או לבצע פעולות משפטיות , או לשאת בכל התכונות הללו גם יחד . משמע , אישיות משפטית וכשירות הן אכן שתי תופעות הקשורות אחת ברעותה . כל אימת שיצור מוכר כבעל אישיות משפטית , מוכרת כשרותו המשפטית . לא יקום תאגיד ללא כשרות משפטית , שהרי היא מהווה תנאי שבלעדיו אין הכרה באישיות המשפטית . יחד עם זאת , קיים הבדל בין מושג האישיות המשפטית למושג הכשרות המשפטית . האישיות המשפטית עוסקת בקיומו של נושא זכויות וחובות ובהיותו של הגוף יצור משפטי . הכשרות המשפטית עוסקת בהיקף הזכויות והחובות המוענקות לאדם או לגוף . בעוד קיומה של האישיות המשפטית הוא מוחלט ובלתי – מותנה , הרי קיומה של הכשרות המשפטית הוא גמיש , וניתן לצמצמה או להרחיבה בהתאם לנסיבות .
אל הספר