כאמור , מבנה ההון של החברה לא צריך להיקבע באופן מקרי , ומימון על ידי מקור הון עצמי מסוים מחייב את החברה לממן עצמה גם ממקור הון זר . מכאן נובע , שבחישוב מחיר ההון הכולל של החברה יש להביא בחשבון את מבנה ההון שהחברה חותרת אליו , * . L מבנה זה שומר על היחס הרצוי בין הון עצמי להון זר , ולכן מחיר ההון יהיה ממוצע משוקלל של מקורות המימון השונים , בהתאם לחלקם היחסי במבנה ההון ולמחירו של כל מקור ומקור . הבה נניח כי כל ההשקעות החדשות ממומנות בדיוק בהתאם לחלק היחסי של הון זר והון עצמי , כפי שמוגדר על ידי מבנה ההון האופטימלי , . L ונשאל את השאלה הבאה : מה יהיה מחיר ההון , שער הניכיון , שישמש את החברה בהערכה של הצעת השקעה חדשה ? כדי לענות על שאלה זו , נתבונן בדוגמה המספרית הבאה : חברה משוערת בחרה במדיניות מימון השקעותיה באמצעות % 70 הון עצמי ו % 30 הון זר , בהתאם להנחה כי זהו מבנה ההון האופטימלי עבור מאפיין סיכון - תשואה נתון של החברה . עמודה א של לוח 11 . 1 מציגה את מבנה ההון ההתחלתי ( לפני ההשקעה החדשה ) . מטעמי נוחות , נניח כי החברה מחלקת את כל רווחיה כדיבידנד במזומן , ולכן שיעור התשואה הנדרש על...
אל הספר