הסיכון העסקי של חברה נגזר מהענף שבו היא פועלת ומן התנאים המקרו כלכליים . כך , למשל , הסיכון העסקי של " חברת החשמל לישראל " , של חברת " מקורות " או של " בזק" נמוך מהסיכון העסקי של " אסם " , " אלקטרה " , " שטראוס " או של חברות תעשייתיות אחרות . שוני זה משקף את התנודות הקלות יחסית בביקוש לשירותים ( מוצרים ) של חברת החשמל , המים או הטלפון , לעומת אי היציבות הגדולה יותר המאפיינת את הביקוש למוצרי התעשייה . אי יציבות זו משקפת בדרך כלל שינויים באופנה , בטעמים , בהכנסה הפנויה של הצרכן או שינויים ברמה התחרותית במשק . גם אם נניח כי חברות אינן נוטלות חוב , עדיין נצפה למצוא שונות גבוהה יותר ברווח למניה בחברות תעשייתיות מאשר ברווח למניה של חברות המספקות מוצרים ושירותים ציבוריים . ומכאן — החברות התעשייתיות מאופיינות בסיכון עסקי גבוה יותר . נחזור ונדגיש כי סיכון זה הוא פונקציה של התנאים הכלכליים , ואין הוא קשור למבנה הפיננסי של החברה . לכן , שונות ההכנסה התפעולית ( ההכנסה לפני חיובי הריבית ) היא מדד הולם לכימות סיכון זה . כפי שראינו , השימוש במנוף פיננסי מעלה את שונות הרווח למניה . את התוספת לשונות הר...
אל הספר