את הסיכון הכולל של כל נכס אפשר לפרק לשני מרכיבים : המרכיב האחד הוא אותו חלק בסיכון שאפשר לבטל על ידי שילוב נכסים נוספים לתיק . מרכיב סיכון זה נקרא סיכון לא שיטתי , שכן אין כל קשר שיטתי בין חלק זה של סיכון הנכס לבין השוק . המרכיב האחר מכונה סיכון שיטתי , והוא מרכיב שאינו בר צמצום . זהו אותו חלק בסיכון שאי אפשר לבטלו על ידי צירוף נכסים לתיק . סיכון זה נובע מהתנודות הכלכליות בשוק , ובצורה ספציפית יותר , מאותו מרכיב של סיכון הנכס המשקף את הקשר שבין תנודות תשואות הנכס לתנודות של תשואות תיק השוק . פרמיית הסיכון נובעת בגלל אותו חלק של סיכון שאינו ניתן לביטול . הסיכון הלא שיטתי אינו מחייב פרמיית סיכון , שכן אפשר לבטלו באמצעות גיוון . ככל שה β של נכס גבוה יותר ( ושאר הגורמים הם קבועים ) , כן גבוה יותר חלק הסיכון שאינו ניתן לביטול , ולכן תוחלת התשואה של נכס זה גבוהה יותר . כדי לזהות את שני מרכיבי הסיכון הכולל ואת השפעתם על פרמיית הסיכון , נחזור למשוואות של קו השוק , , CML ושל קו השוק של תשואת נכס בודד , : SML כאשר P מציין תיק השקעות יעיל . β] SML : E ) R ) = R + ] E ) R ) - R i f M f i כאשר i מ...
אל הספר