נניח שפרט מחליט להשקיע בענף מסוים המאופיין ברווחים הנתונים לתהליך מתמיד של עליות וירידות . כדי לייצב את הכנסתו שוקל הפרט להשקיע חלק מכספו בענף שבו תנודות הרווחים הן בלתי תלויות או מנוגדות לתנודות רווחי הענף הראשון . על ידי הקצאת הסכום המיועד להשקעה בין שני ענפים כאלה יש ביכולתו להשיג תשואה ממוצעת יציבה יחסית , שכן כאשר תשואת הנכס האחד תהיה נמוכה יחסית , תשואת הנכס האחר תהיה גבוהה יחסית , ולהפך . אחת התרומות החשובות של תיאוריית תיק השקעות , שנדון בה בסוף היחידה , היא הקביעה שיש להביא בחשבון את קשרי הגומלין בין שיעורי התשואה של הנכסים השונים המרכיבים את תיק ההשקעות . רמת היציבות המתקבלת על ידי פיזור השקעה היא פונקציה של קשרי הגומלין שבין שני משתנים מקריים . שני מדדים סטטיסטיים משמשים לכימות הקשרים שבין התנודות של משתנים מקריים : השונות המשותפת ומקדם המתאם . השונות המשותפת השונות המשותפת ( covariance ) היא מדד המבטא את פיזור ערכיהם של שני משתנים סביב ממוצעיהם , והיא מוגדרת כך : ]( COV ) R , R ) = E ] R - E ) R ][) R - E ) R A B A A B B ( = E ) R R ) - E ) R ) E ) R A B A B הערכים המספריים...
אל הספר