השיטות הכמותיות לתקצוב הון נועדו בעיקרן להתמודד עם פריסתם של התשלומים והתקבולים הקשורים בהשקעה על פני שנים אחדות , כאשר אין צמידות מיידית בין מועד ביצוע ההשקעה לבין מועד קבלת הרווחים מההשקעה . היחידות הקודמות הקנו את המושגים הבסיסיים של תורת תקצוב ההון בתנאי ודאות — כאשר כל זרמי המזומנים העתידיים ידועים מראש בוודאות . הנחת הוודאות אפשרה את ההתמקדות בעיקרי השיטות ואת לימוד יישומן . תחת הנחה לא מציאותית זו נבחרה , מבין חלופות ההשקעה השונות , האחת בעלת הערך הנוכחי הנקי המרבי . ואולם , המציאות שבה פועלות החברות רחוקה מלהיות ודאית . במציאות כזו הבעיה מורכבת הרבה יותר , שכן הבחירה היא בין חלופות , שלכל אחת מהן תוצאות עתידיות אפשריות אחדות . התוצאה שתתקבל בסופו של דבר תלויה בגורמים רבים שאי אפשר לחזותם בוודאות . בדיעבד , אפשר למדוד את טיב הבחירה על ידי שיעור התשואה — היחס בין זרם המזומנים הנכנס לזרם המזומנים היוצא . תחזית מתוחכמת של זרמי המזומנים תכלול הערכה לגבי הסיכוי שזרמי המזומנים — שאינם ידועים בהווה והמוגדרים כמשתנה מקרי — יקבלו ערך מסוים . ובמילים אחרות , התחזית תוצג במונחי התפלגות ההס...
אל הספר