בתנאים רגילים נקבע תקציב ההשקעות על פי שיטות ההיוון שהוצגו עד כה . בארגונים עסקיים הפועלים בדרך זו תקציב ההשקעות יכיל את כל הפרויקטים העומדים בקריטריון הקבלה . הם יבצעו את הפרויקטים שיש להם ע . נ . נ חיובי , ידחו הצעות שיש להן ע . נ . נ שלילי ומבין ההצעות המוציאות זו את זו הם יבחרו על בסיס הע . נ . נ הגבוה ביותר . באופן כזה אין מגבילים , בצורה שרירותית , את הסכום הכולל של תקציב ההשקעות . במילים אחרות , ארגון עסקי הפועל באופן רציונלי ועקיב לא יגביל את תקציב ההשקעות שלו , והוא יקבל את כל ההשקעות הכדאיות לו לפי מחיר ההון הנתון . ואולם , ארגונים עסקיים רבים קובעים חסם עליון — או מגבלת תקציב — להיקף הכספי של תקציב ההשקעות , חסם שהוא נמוך מהיקף ההשקעות שהארגון היה מבצע על בסיס הקריטריון שתיארנו קודם . וכך , במקום לתת לתקציב ההשקעות להיקבע על פי הזדמנויות ההשקעה הנמצאות כדאיות , קובעת הנהלת הארגון העסקי מגבלה תקציבית . הסיבות להצבת המגבלות התקציביות הן רבות ושונות . העיקרית שבהן היא התנגדות הארגון העסקי לממן את עצמו בקצב שמכתיבים הפרויקטים , וזאת משום הרתיעה ממימון חיצוני — הון זר או הון עצמי...
אל הספר