מהתיאוריה המיקרו כלכלית למדנו שהפירמה צריכה לפעול באותה נקודה שבה ההוצאה השולית של יחידת תפוקה נוספת שווה בדיוק לפדיון השולי הנגזר מתפוקה זו . השימוש בעיקרון זה מוביל להשגת רווח מרבי , ואפשר ליישם אותו גם בתקצוב הון . בהקשר של תקצוב הון , אפשר לראות את הפדיון השולי כשיעורי התשואה שמרוויחים על השקעות עוקבות , ואת ההוצאה השולית — כמחיר ההון הממוצע המשוקלל של הפירמה . קרי , המחיר של תוספות עוקבות בהון הנרכש על ידי הפירמה משוקלל בשיעורים שמצפים שכספים אלה ישמשו במבנה ההון שלה . מסגרת מושגית זו מוצגת בתרשים . 6 . 1 תרשים 6 . 1 המוצג בעמוד הבא מציג את הפרויקטים בסדר יורד של שיעור התשואה שלהם . כל פרויקט מתאפיין על ידי סכום ההשקעה הנדרש ( בש " ח ) ועל ידי שיעור התשואה שלו ( באחוזים ) . הציר האנכי מציג את רווחיות הפרויקט , כפי שהיא נמדדת על ידי שיעור התשואה , והציר האופקי מציג את סכום ההשקעה , המצטברת , לפרויקטים השונים . כך , למשל , פרויקט A דורש השקעה של 2 מיליון ש " ח , ומצפים שהוא יניב תשואה של % . 20 זהו הפרויקט בעל הרווחיות הגבוהה ביותר . פרויקט B יעלה 1 מיליון ש " ח ( 3 מיליון ש " ח פחו...
אל הספר