את זרמי המזומנים השונים אפשר לסווג לשני זרמים עיקריים : זרם מזומנים נכנס — כספים מהמערכת החיצונית , הכנסות תפעוליות , כספים ממכירת נכסים שונים שבבעלות הארגון העסקי , מענקים ותרומות , וזרם מזומנים יוצא — תשלומי משכורות , תשלומים לספקים , תשלומי חשמל , מים ושירותים , תשלומים לרשויות השונות ולשלטונות המס , תשלומי דיבידנד לבעלי המניות , תשלומי ריבית והחזר הלוואות . על המנהל הפיננסי לטפל בזרמים אלה ולדאוג להתאמה ביניהם : מצב שבו זרם המזומנים הנכנס קטן מזרם המזומנים היוצא יוביל לקשיי נזילות — מצב שבו לארגון העסקי אין רמת מזומן נאותה כדי לעמוד בהתחייבויותיו . ואילו כאשר זרם המזומנים הנכנס גדול יותר מזרם המזומנים היוצא , יש למנוע צבירת מזומנים מעבר לרמה מסוימת — רמה המבטיחה יכולת עמידה בהתחייבויות והמאפשרת לזכות בהנחות בלתי צפויות על רכישות גבוהות במזומן — על ידי מציאת אפיקי השקעה רווחיים . ומכאן , על המנהל הפיננסי לפעול לסגירת הפער שבין זרם מזומנים נכנס לזרם מזומנים יוצא . זרם המזומנים הנכנס משמש כמקורות ( sources ) לפעילות הארגון , ואילו זרם המזומנים היוצא הוא השימושים ( . ( uses חלק מהמקורו...
אל הספר