התיאוריה הכלכלית הניאו קלסית של הפירמה מניחה פירמה ללא גודל וללא הפרדה בין בעלות על הפירמה לבין ניהול הפירמה , הפועלת בתנאי ודאות מלאה — תנאים שבהם כל התוצאות ידועות מראש , כדי להשיג מטרה אחת ברורה : רווח מרבי ( . ( profi t maximization כמובן , תחת הנחות אלה , תשיג כל פירמה את הרווח המרבי על ידי התאמת פעולותיה לתכתיבי השוק , ללא כל אפשרות של השפעה על מצבה . המודל הניאו קלסי של תחרות משוכללת יכול אמנם לשמש נקודת מוצא להשוואה למצב הקיים בעולם המעשה , אך ללא ספק אין הוא משקף את עולם המעשה . במציאות , ארגונים עסקיים מנוהלים בצורה היררכית , פועלים בתנאי אי ודאות — עולם שבו התוצאות אינן ידועות מראש , ומשלמים מחיר עבור איסוף מידע . במצב זה על המנהלים להפעיל שיקול דעת בבחירת אלטרנטיבות הפעולה השונות . אפילו בחוק החברות תשנ " ט - , 1999 בתקנה 11 לחוק , בנושא תכלית החברה , טוען המחוקק כי " תכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה ... " . הסעיף דן בתכלית החברה , ולא מציב לה את מטרותיה , שכן לפי החוק חברה רשאית לקבוע לעצמה כל מטרה ובלבד שתהיה חוקית . שיקול הדעת העומד ביסוד החלטות המ...
אל הספר