דוגמה לחברה מסוימת שלושה בעלים — א , ב ו ג , והבעלות מתחלקת ביניהם בצורה שווה — לכל אחד . נניח כי הפירמה עומדת בפני החלטת השקעה , או כל החלטה אחרת , וכי אפשר לצמצם את ההחלטה לבעיית בחירה בין שלוש אלטרנטיבות , המוציאות זו את זו — בחירת האחת מבטלת את הצורך , או מוציאה מכלל אפשרות , את האחרות . נסמן את האלטרנטיבות ב 2 , 1 ו . 3 בעלי הפירמה דיווחו למנהלי הפירמה על סדר העדפותיהם , ולהלן התמונה שהתקבלה מדיווח זה : מהשוואות אלה נובע כי התוצאה המתקבלת משילוב העדפות הבעלים באמצעות הכלל " הרוב קובע " היא אחת מן השתיים : א . התוצאה איננה חד משמעית והיא משתנה במהלך ביצוע ההשוואות , אם תהליך ההשוואה הוא כזה שבו מתבצעות כל ההשוואות הזוגיות . ב . התוצאה המתקבלת היא שרירותית , אם תהליך ההשוואה הוא כזה שבו אלטרנטיבה שנדחתה איננה נכללת יותר בזוגות להשוואה . בתהליך שכזה התוצאה הסופית מותנית לחלוטין בסדר שבו נערכו ההשוואות . די בדוגמה פשוטה זו כדי להבהיר שאין דרך כללית , המשלבת בצורה ישירה את העדפות בעלי הפירמה לכלל ברור וחד משמעי לקבלת החלטות לקידום עניין הבעלים . בהקשר זה מתעוררות שלוש שאלות : א . האם...
אל הספר