מרבית ההחלטות העסקיות כרוכות בהחלטות מימוניות . האחרונות מאופיינות בשלושה גורמים : כסף , זמן וסיכון , ומתמקדות בארבעה תחומים עיקריים : השקעות , הרכב המימון ומקורותיו , חלוקת רווחים וניהול נכסים שוטפים — מזומנים , מלאי וחייבים . בכל אחד מהתחומים השונים יש לבחור בין אלטרנטיבות שונות . השאלה המרכזית בתורת המימון היא באיזו מידה תשפיע הבחירה בין האלטרנטיבות השונות , בכל תחום , על שווי ( ערך ) הארגון העסקי ( הפירמה ) . תורת המימון התפתחה במהלך שלושת העשורים האחרונים וצמחה כענף של מיקרו כלכלה יישומית . בניגוד למודלים בכלכלה , מאופיינים המודלים במימון בהדגשת נושא עיתוי זרם המזומנים — גורם הזמן , ונושא אי הוודאות — גורם הסיכון . התאוריה המימונית מכירה בכך שהארגון העסקי פועל בתנאי אי ודאות ובתנאים שאינם תנאי תחרות משוכללת , וכתוצאה מכך נותר מרחב של שיקול דעת להחלטות מנהלים . לכן , מדגישה התיאוריה המימונית שאלות של קביעת מטרות , ובעיקר דרכי קבלת החלטות לקידום מטרות אלה . בניסוח המטרות נעסוק ביחידה זו , ואילו דרכי קבלת ההחלטות יתפרשו על פני יחידות הלימוד הבאות . שלהי שנות החמישים של המאה הקודמת הם...
אל הספר