בבחירות שהתנהלו ב 1950 נבחר אליהו מירון ליושב ראש המועצה . בישיבת המועצה ב 6 . 10 . 1951 ו הציג מירון את הדילמה שניצבה לפני נס ציונה , וכך אמר : " מה אנו רוצים בתכנון לעתיד ? מושבה חקלאית בעיקר או חקלאית תעשייתיתל אנו תובעים תוספת של התפתחות תעשייתית . אנו רוצים בהמשך קליטת העלייה . נחוצים מפעלים להגברת העלייה ולביסוס האוכלוסייה המקומית . " נתקבלה החלטה שהגדירה את התחום המוניציפלי של המושבה כולה , והפרידה בין האדמות החקלאיות , שעליהן חל חוק הקפאת שימושי הקרקע , ובין התחום הבנוי של היישוב . בשטחים החקלאיים שמסביב למושבה ניטעו בשנות החמישים עוד פרדסים וכך נשתמר אופיה למרות קליטת העלייה הגדולה . ובד בבד התגבש אופיה העירוני של המושבה עם הקמתה של שכונת העולים - תהליך שהסתיים בשלהי שנות השישים . בשנת 1952 הוקצו שבעים דונם בדרום המושבה לאזור תעשייה - אזור א , וכעבור שלוש שנים נחנך אזור תעשייה ב . מכיוון שנס ציונה שוכנת במרכז הארץ , היא לא הוכרה כאזור פיתוח ולא נהנתה מסיוע ממלכתי מיוחד לביסוסה הכלכלי . כמו בצעדיה הראשונים כך גם עתה , היה עליה להישען בעיקר על כוחותיה שלה . חברות בנייה הסתדרות...
אל הספר