במרס 1950 ביקר בנס ציונה ישראל ברון , יזם צעיר מצרפת , נציגה של קבוצת משקיעים קראים יהודים מצרים , שהתעניינה בהקמתו של מפעל בישראל . היזם הצעיר , למען הדיוק , לא היה יהודי צרפתי , אלא בן למשפחה יהודית מרומניה , שהדת השואה , שהגיעה למחנה פליטים במרסיי , בדרכה לישראל . במחנה , שאותו ניהל ברון הצעיר , הוא הכיר את הקראים , ויחד אתם גיבש את תכנית ההשקעה בישראל . בנס ציונה נפגש ברון עם תושב ותיק ועסקן ציבורי מקומי בעל שם , ישראל רבינוב , איש תנועת " העובד הציוני " , שברון נמנה עם חבריה באירופה . רבינוב הציע לברון להשקיע במפעל לייצור צינורות מלט - י ' מצרך " מבוקש למפעלי הבנייה הנמרצים שנדרשו לקליטת העלייה הגדולה . " נס ציונה החליטה להקים אזור תעשייה ואתם תהיו מן הראשונים שיקימו בו מפעל , " אמר רבינוב . קרקע - ארבעה דונמים - יקבלו היזמים חינם אין כסף ממנהל מקרקעי ישראל . כדי להבהיר את המצב הפגיש רבינוב את ברון עם פרנסי המושבה , ראש המועצה יוסף סמל ומהנדס המועצה לבנט . התכנית נראתה לישראל ברון , והוא ייפה את כוחם של ראש המועצה ושל מהנדס המועצה להתחיל בבניית המפעל עד שהיזמים ישלימו את התארגנותם...
אל הספר