במאורעות הדמים של שנת 1936 היה המצב קשה ומסוכן במיוחד בגבול שעבר בין יישוב יהודי ליישוב ערבי , כמו הגבול בין תל אביב היהודית ליפו הערבית והגבול בין נס ציונה העברית לשכונה הערבית . צלפים ערבים ירו אל הרחובות הסמוכים ולא אפשרו לנהל חיים תקינים באזור הגבול . בגבול יפו תל אביב התגוררו משפחות רבות של יהודים יוצאי תימן , שחיו בידידות ובשלום עם שכניהם הערבים . לפתע פתאום התפרצה השנאה והחיים על הגבול היו לגיהנום . מאחר שה " הגנה " התקשתה להבטיח גבול זה , הוחלט לפנות את היושבים בסביבתו למקום מבטחים , והנושא אף נדון ברמה הלאומית . באותה העת בנו בתים בשכונת הפועלים בנס ציונה , על גבולה המזרחי של השכונה הערבית . הבנייה החלה קודם שפרצו המאורעות , ומלבד הערך השיבוני הייתה לה גם מטרה ביטחונית - לסגור על השכונה הערבית ולחסום את פריצתה מזרחה . אלה היו בתים קטנים של שניים שלושה חדרים למשפחה , ועל יד כל בית הייתה חצר . קירות הבתים שפנו אל הגבול המשותף נבנו מבטון מזוין שהבטיח את דיירי הבית מפני חדירת קליעים , וחלונותיו של אותו הקיר היו מוגבהים מקומת אדם . מרגע שנפלה ההחלטה בדרגים הלאומיים על העברתן של עשר...
אל הספר