פרשת הפעמון

למרות תלאות המלחמה והארבה , הוסיפה המושבה לקיים את חיי השגרה שלה , ובפברואר 1916 התקינה פעמון , שכמוהו כבר פעל בראשון לציון וברחובות ושנועד לקרוא את הפועלים לעבודה , לזמן את התושבים לאספות ולהזעיקם במקרה חירום . מפעיל הפעמון הראשון היה ירמיהו בוקסר . שכרו היה עשרה פרנקים בחודש , אבל בגלל חסרון הכיס שממנו סבל ועד המושבה , הובטח לירמיהו שאת שכרו יקבל לאחר שתסתיים המלחמה . באחד הימים ביקר במושבה סגן המפקד של המחנה הרביעי העות ' מאני 1 1 בארץ ישראל , ג ' מאל פשה " הקטן " ( להבדילו מג _' מאל פשה " הגדול " , מושל הארץ ) . האורח הנכבד לן בביתו של תופיק ביי הסמוך למושבה . בבוקר השכם , כשצלצל ירמיהו בוקסר בפעמון לקרוא את הפועלים לעבודה , נבהל המפקד העות ' מאני לשמע הצלצול , שאותו פירש כאות אזעקה מפני התקרבותם של מטוסים בריטיים . כשהעמידוהו על טעותו , כעס האיש על שנתפס בפחדנותו וציווה לעקור את הפעמון ולקבור אותו באדמה .  אל הספר
עיריית נס ציונה