את הפרי היו קוטפים במקטפות מיוחדות שהובאו מצרפת . היו מניחים אותו בתוך סל נצרים מרופד בשקים , כדי שלא ייפגע . כל מי שטיפל בפרי היה נבדק בכל בוקר . אם ציפורניו גדלו היה צריך לגזור אותן . את הסלים נשאו נערים על גבם לבית האריזה שנקרא ' יהבאיאקה ' י . הרצפה והקירות רופדו במחצלות , כי הפרי היה יקר . לימים הופיעו עגלות ובהן מתקנים מיוחדים לסלים . עובדים מבוגרים דחפו את העגלות לבית האריזה . עגלות גדולות יותר נרתמו לבהמות . הקוטפים עמדו על סולמות והניחו את הפרי בתוך סלים שהיו מונחים על ראשי נערות . בני הימן פיתחו שיטה ששמה " דקוביל " : מעגלות קטנות היו מרכזים את הסלים ל " דקוביל " שאליו נרתם פרד שהיה מושך את ה " דקוביל " בעלייה , ואילו במדרון היה הכלי נוסע מאליו לבית האריזה .
אל הספר