עם כניסתו של הצבא הבריטי לארץ ישראל בשלהי מלחמת העולם הראשונה , הוכנסו ארצה סוכר זול וריבה העשויה מפרות ומסוכר . מחיר הדבש צנח ועמו רווחיותם של מגדלי הדבורים . משה לרר וגיסו , ברוך משה פצ ' ורניק , היו מגדלי הדבורים הגדולים ששמם יצא למרחקים הודות לאיכות הדבש שהפיקו , וכמו כן היו להם קשרים עם השכנים הערבים בכל הקשור לשיווק דבש . לעומתם , נותרו שאר מגדלי הדבורים מנס ציונה ומן הסביבה בלא אפיקי שיווק , והם שיגרו אפוא קריאה נרגשת לפרל ( פנינה ) , בתו של ראובן לרר , שנודעה באישיותה החזקה ובהשפעתה הרבה , ולאחותו של משה ואישתו של ברוך משה , שיסייעו במציאת פתרון לארגון השיווק ולחלוקתו באופן מסודר . בזכותה של פרל הוקמה ב 1918 " אגודת מגדלי הדבורים העבריים בארץ ישראל " , ששליש מחבריה היו איכרי נס ציונה . שתי נשים אחרות שפעלו רבות בענף גידול הדבורים וייצור הדבש בנס ציונה , היו חנה ארליך , רעייתו של זאב , ופנינה פלדמן , אשתו של עמרם פלדמן . השתיים עבדו במכוורת ברדייה , בהאכלה ובתפירת בגדי עבודה למגדלי דבורים . זאב ארליך , שנפעם מהקמתו של הארגון החקלאי הזה , החליט לחבר מסמך שבו הוצגו מטרות האגודה ,...
אל הספר