באחד הימים קפץ על ראובן לרר רוגזו של עורך דין ערבי נוצרי , תושב יפו , פרנסיס בשארה שמו , שהגיש נגדו תביעת פיצויים על שהדבורים שלו יונקות צוף מפרחי הפרדס שלו וגורמות לו בכך נזק כספי . בשארה לא התלונן מעולם על הדבורים של משפחת בלדנשפרגר , אבל הצלחתו של הכוורן היהודי ניקרה את עיניו . לשווא נחלץ הקונסול האוסטרי לעזרתו של לרר ; לשווא הוסבר לבית המשפט שהדבורים מפרות את הפרדסים בהעברת אבקנים מפרח לפרח - על לרר נגזר לשלם לבשארה פיצויים גדולים . אמנם לאחר פסק הדין הוגש ערעור לבית הדין העליון באיסטנבול , ולאחר שנתיים של מאבקים בערכאות נקבע שאכן הדבורים אינן מזיקות לפרי כי אם מועילות לו ותביעת הפיצויים נדחתה , אבל הוצאות המשפט היו כבדות .
אל הספר