רבים מראשוני החקלאים ביישוב החדש בארץ ישראל החלו את דרכם בתור פועלים שכירים . זמן קצר לאחר עלייתם ארצה , הורגש בשורותיהם הצורך להתארגן כדי לשפר את מצבם . אגודת הפועלים הראשונה של אנשי העלייה הראשונה נוסדה בראשון לציון ב . 1887 פקידי הברון ראו בעין רעה את ההתארגנות הזאת ופעלו נגדה . אחרי אגודת הפועלים קמה ( ברחובות ) אגודת " העשרות " , שנקראה כך משום שבכל יחידה בה היה מניין אנשים . בראש כל מניין עמד " שר עשרה " ובראש חמישה מניינים עמד " שר חמישים " - כמעט ארגון צבאי . אהרון אייזנברג היה מזכירה של אגודת הפועלים , וסגנו , אפרים חרל " פ , נבחר לעמוד בראש העשרות . אף כי נפרדו דרכיהם , נשארו השניים ידידים ושותפים לדרך ויחד הגו רעיון חדש : להקים מושבה לפועלים , שייסעו כרמים קטנים וייהנו מפחים גם כשיזדקנו או יחלו חלילה ולא יוכלו להוסיף ולעבוד . אייזנברג וחרל " פ רכשו מלרר את חלקת האדמה האחרונה שלו , שעדיין לא נמכרה ולא הייתה מעובדת - מאה ושבעים דונם מצפון לנחלתו , מעבר לרצועת אדמה שעדיין הייתה שייכת לערבים בני סרפנד . השטח , שנרכש במחיר של שבעים פרנק לדונם בתשלומים לשש עשרה שנה בלי ריבית , כל...
אל הספר