. 1 תרגומן של היצירות בעקבות הזמן האבוד של פרוסט הוא הודאה עקיפה בצורך לעסוק , להתבונן , לנסות ולהבין את הקיום היהודי בין יהדות לנצרות מבעד להתנסותם של אחרים , כאופן של התבוננות מרוחקת ומוגנת יחסית לקיומה שלה בין שתי הדתות , ובעיקרו זהו מעשה של הבנה ופרשנות . . 2 תרגום יצירה זו בידי גינצבורג הוא גם ניסוח הקונפליקט של חיים בתווך בין יהדות ונצרות . חיים שמאפשרים לה להסתתר מאחוריהם ומאחורי יוצר גדול ומוערך שניסוחיו מבטאים אולי גם לחלק מתחושותיה . . 3 מעשה התרגום מאפשר לה לייסד מעין קבוצת תמיכה וירטואלית , שנתונה כמוה בין שני עולמות . אופציה להפגת תחושת הבדידות , התלישות . מעשה התרגום מאפשר לה תרגול של קבלת סינתזה בלתי מושלמת . חוויה שאפשר להעתיקה לתחומים אחרים . יכולת לתמרן בין שני אדונים היא בבחינת אימון שרירי - הנפש לקראת אפשרות של חיים בין תביעות מנוגדות של שתי הדתות . . 4 התרגום הוא גם ביטוי ליכולתה להתבונן בשפתה מרחוק , ולקבל את זרותה של השפה האחרת . גינצבורג החלה בתרגום פרוסט עוד במהלך שנות המלחמה , זמן מה אחרי שלאונה גינצבורג יסד יחד עם ג ' וליו אינאודי את בית ההוצאה " אינאודי " כמ...
אל הספר