בהמשך לנימה האמביוולטית בנושא הרעות , בכמה אופנים מוצגת האחווה ביצירותיה של גינצבורג גם כגורם בעל פוטנציאל הרסני : א . כביטוי של חוסר התפתחות רגשית : בהעיר והבית נמצא את שני המודלים של האחווה במינון הפוך מזה שמצאנו בלקסיקון משפחתי . האחווה הביולוגית מוצגת כאן כתלות שהיא פועל יוצא לחוסר בגרות . מודל זה מיוצג בדמותו של ג ' וזפה , בעיקר על רקע המבוי הסתום שאליו נקלעו חייו , והגעגועים הילדיים לאחיו הגדול והמגונן שמתגורר באמריקה . רגשי האחווה שמתפתחים אצל ג 'וספה מסבירים את היעדר בשלותו הרגשית , בגללה אולי לא הצליח להיות עצמאי ולתפקד כראוי כבן זוג וכהורה . כאשר הוא נקלע למשבר בחייו המקצועיים הוא בורח מאיטליה מולדתו לאמריקה , שמסמלת את הקדמה ואת האפשרויות הבלתי ממומשות , אל בית אחיו הבכור פרוצ ' ו , שזכור לו כאח מיטיב ומגונן . בבריחה זו כך אני סבורה הוא מממש את הכמיהה לשוב לימי הילדות שאין בהם לקיחת אחריות . האחווה הביולוגית הטובה והמגוננת מדי עלולה , אפוא , להוות דווקא גורם מעכב בהתפתחות ובהתבגרות הרגשית . באותו אופן פועלת קתרינה , האחות הצעירה של ולנטינו כשהיא עוברת לגור עימו בבית הוריהם ש...
אל הספר