גינצבורג מתארת את המשפחה החקלאית הנידחת שחיה בכפרים המרוחקים מכל מרכז עירוני , שהקדמה , החינוך וההשכלה לא הגיעו למחוזותיה . אנשיה קשי יום , עסוקים במלאכה סיזיפית של הישרדות בסיסית , שבויים בכלא קיומו המעגלי של העוני , שאינו מותיר להם זמן לעסוק במשהו אחר מלבד הוצאת לחם מחייתם . קיום מעגל קסמים שרדני ודכאני זה אינו מאפשר למידה והתפתחות , והיעדר הלימוד וההשכלה אינם מאפשרים פריצה ממעגל העוני לעבר חיי רווחה נאורים יותר . בנובלה " בדרך אל העיר " , בתוך קולות הערב , מתוארת משפחה כפרית נבערת . הילדים גדלים בהוויית הזנחה רגשית והם נחווים על ידי הוריהם כמטרד המעיק על יכולתם להתפרנס ולשרוד . אחריות , אהבה , רעות , הקרבה , נתינה אלטרואיסטית וקבלה ללא תנאי , כל אלה נעדרות מהתנהגותם של ההורים במשפחות כפריות אלו , בהן הולדת ילדים היא תאונה , וכבר בגיל צעיר הילדים מושלכים אל החיים ואל חובתם לסייע בפרנסת הבית , מאחר שההורים אינם יכולים לשאת לבדם בעול הפרנסה לאורך זמן . האם האנאלפבתית אומרת : " ילדים הם כמו רעל ( ... ) אסור להביא אותם לעולם " . הבערות וחוסר התקווה לחרוג ממעגל העוני , הן הסיבה הישירה לני...
אל הספר