שגיא אומר כי " משמעות המבנה הקיומי מבוטא בגוף המעוגן במשפחה ובקהילה " . גינצבורג מודעת היטב לתפקיד החשוב שתפסה המשפחה בחייה . את המשפחה ובעיקר את בית הוריה היא זוכרת תחילה כמקום רועש המאוים תמידית בהתפרצויות הזעם הבלתי צפויות של אביה . בית המשפחה הוא התשתית המעצבת את אמונותיה ומעשיה . היא תופשת בו מקום מינורי הן בשל היותה בת זקונים והן בשל אופייה המופנם , השתקני , הבלתי מעורב , ובשל תחושת נחיתותה כבת זקונים נוכח אחיה הבוגרים , וכחסרת השכלה רחבה כפי שהיא רואה את עצמה . מאוחר יותר , בחייה הבוגרים , הפך בית המשפחה בפועל למקלט עבור יתומיה הקטנים . בית ההורים והמשפחה , פרשו חסות ללא תנאי והיוו אופציה לחלוק את האחריות על גידולם של שלושה יתומים מאביהם , בשעה שנטליה עצמה הייתה נתונה במשבר נפשי קשה עקב הירצחו של לאונה , ונאלצה לפרנס את ילדיה בכוחות עצמה . לפיכך בחרה לשוב לבית הוריה ולהיתמך בסיועם בגידול הילדים . הטיפול בנושא המשפחה עובר גלגולים ביצירתה של גינצבורג . אולם אין היא חוזרת בה מהשקפתה על חשיבות המשפחה כפי שסבורים חלק מן החוקרים . נראה שחלק מדבריה הינם תגובה על רוחות חדשות ורעיונות חד...
אל הספר