בניגוד לפרשנותו של יוז בדבר ההתפתחות בגישתה של גינצבורג לדמויות היהודיות ביצירתה , אני סבורה כי אין הבדל בין תיאורם של יהודים בתחילת דרכה כסופרת , לבין תיאורי יהודים בלקסיקון משפחתי שנכתב יחסית מאוחר ( . ( 1963 לשיטתי , גינצבורג נשארת באותו מקום מתלבט ובלתי פתור ביחס לזהותה , לאורך כל יצירתה . וכבר נאמר כי הדמויות היהודיות המאכלסות את יצירתה משקפות את התייחסותה לזהותה היהודית על מכלול גווניה . זהות שעם השנים נעשית מודעת יותר לסתירות שבה , נכונה יותר להודות בתחושת חלקיותה ולא להסתירה או להתכחש לה . זו זהות שסועה שיש לה תפקיד מחולל בתוך היצירה הספרותית . אתייחס להלן למבנה טיעוניו והבחנותיו של יוז . . 1 גישתו של יוז , המחלקת את יצירתה של גינצבורג לתקופות מוקדמת ומאוחרת ולעוני או לעושר כתיבתה , מופיעה גם בדבריו של מארינו סיניבאלדי ( Marino Sinibaldi ) בשיחות שניהל עם גינצבורג . גישה זו איננה מוכחת ודומה שהיא מחטיאה את הבנת הקונפליקט המתמיד והמרכזי של הזהות הבלתי פתורה . . 2 יוז שכתב את ספרו ב - 1983 אינו מתייחס כלל למפעל התרגום של גינצבורג את יצירתו של פרוסט , יהודי מצד אמו ולכן יהודי על פ...
אל הספר