בבואנו לכלול את כל ממצאינו בספר זה , מצטיירת לפנינו דמותם של הכהנים באגדה בצורה שלילית למדי . מונים בהם תכונות וגילויים של רגזנות , נטייה לריב , שחצנות , גאווה , סלסול , עזות פנים , גסות רוח , אלימות , גרגרנות , ניאוף ואפילו רצח . תכונות אלה חוזרות ומופיעות בכהנים שוב ושוב , בצורות שונות ובמקומות שונים , לאורך תקופות ארוכות . מתקיים רצף בהתגלותן , למן המקרא דרך ימי בית שני ועד לשלהי תקופת האמוראים . אמנם זהו רק פן אחד של דמות הכהנים , אך ניתן בהחלט לומר שהוא פן דומיננטי ביותר . כתופעה רחבה , יש בדברים אלה כדי להתמיה ומתבקש להם הסבר . שבט לוי מתאפיין עוד מקדמת דנא באקטיביות לוחמת . איפיון זה מלווה אותו כבר מאבי השבט , לוי בן יעקב ומתגלה בו לאורך הדורות . זהו קו אופי של לוחמה וגבורה , של רגזנות ותוקפנות , אמונה לוהטת וקנאות מתפרצת . קרוב לאלה האידיאל של הכהן הגדול , הגדול מאחיו בכוח . כוח הגוף הוא אחד המרכיבים בעיצוב דמות הכהנים באגדה . התכונות האמורות מתמצות בצורה קיצונית במעשה של 'קנאין פוגעין בו ' . הקנאות במהותה היא מפגש של אמונה לוהטת באלוהים עם תוקפנות נחרצת , והיא אחד מקווי האופי ...
אל הספר