שבעל הבית נתן לו את חלקו המגיע לו , והוא נאלץ לוותר עליו שלא בדין בשביל רבא , בגלל מעמדו והסיטואציה המיוחדת שנקלע אליה . לאור כל האמור נוכל להבין את התשובות שנותן רב יוסף לרב ספרא , התוהה מדוע קראו לו בחלומו פסוק המעיד על החטא שנעשה . וכך עונה לו רב יוסף : " כאשר אמרתי אני - באחר , שמש - בעל כורחו מזכה " . בסוף הסיפור מפורש שהחטא הוא חטאו של רבא , ורב יוסף מבאר : "ואלא מה הטעם שהקריאו כך ? כלפי רבא . ושיקריאו לרבא , רבא נזוף היה " . רב ספרא , בהתנהגותו המופתית , משמש בסיפור ניגוד חריף לרבא ומבליט את חטאו ואולם בזה שהראו לו את החלום המכוון לרבא - שהוא נזוף ואין הוא ראוי לאותו החלום - מוגברת עוד יותר עוצמת הנזיפה . כאן המקום להזכיר שאביי ( בחולין קלג , א ) מסכם את דבריו בעניין המידות שהכהנים צריכים לנהוג לפיהן בקבלת מתנות הכהונה , ואומר שאין לקחת אותן אפילו נותנין לו , כדי להמנות עם הצנועים ולא . 62 הפסוק שהוקרא בחלום הוא : " מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע " ( משלי כה , כ ) . המילים המודגשות מלמדות על חטא . ודוק : המילה " חמץ " מצטרפת למילים דומות בפסוקים אחרים , מהם למד...
אל הספר