בדיון על אודות אינטרטקסטואליות כתב דב לנדאו : היצירה האומנותית ולכן גם זו הספרותית נוטלת חומרים או יסודות שונים מן העולם שקדם לו במקום ובזמן . יסודות קודמים אלה משמשים כאבני בניין של היצירה הנוכחית , בין אם הם מתפקדים ביחסים של השלמה , של הדגשה , או של הבהרה , ובין אם יסודות אלה מתפקדים ביחס אירוני או של סתם הנגדה . אכן , כל יצירה מתנועעת בצד יצירות נוספות , קל וחומר כשמדובר בקאנון המקראי . שליחת הקורא אל סיפור רקע מכניסה את הסיפור הבודד אל תוך מרחבים ספרותיים רחבים . עם זאת , מלאכת ההשוואה לא באה להוציא את הסיפור מחד - פעמיותו וממשמעותו הייחודית . אדרבה : קריאת סיפור אחד על רקע סיפורים אחרים מבררת את ייחודו ואת גבולותיו . כאמור לעיל , הדבר נוגע במשמעות הסיפור ובמגמתו , אך למעשה זיקות ספרותיות כאלו נוגעות גם בתהליך הקריאה , שהרי הקורא מצפה לדבר מה לאור מה שאירע בסיפור הרקע . 110 בהשוואת מגילת אסתר לספר דניאל מגיע הקורא לפרשת דרכים ועליו להכריע אם הוא ' אינטרטקסטואליסט ' או ' אנלוגיסט ' , מפני שלא ברור איזה ספר קדם לאיזה ספר , ועל כן קשה לדבר בנחרצות מהו ' סיפור האב ' ומהו הסיפור הנשען ...
אל הספר