תיחום מעודן בולט במיוחד במחזורי סיפורים , עת כל סיפור עומד בפני עצמו , אולם קשור בקשר תמטי ועלילתי עם הסיפורים העוטפים אותו . דבר זה נכון הן בפעולתם של מחברי מחזור סיפורים הן בפעולת העריכה . נוסחות הפתיחה בספר שופטים המבדילות בין סיפור שופט אחד למשנהו נזכרות לעתים בשימוש בפועל ' ויוסיפו ' : ' ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה '' ( שופטים ג , יב ; ד , א ; י , ו ; יג , א ) . אף שמדובר בפתיחת סיפור חדש פועל זה משדר כמובן רציפות . יפה כתב על נוסחה אמביוולנטית זו פולצין , שבעזרת השימוש בפועל זה מתחזקת אצל הקורא תחושת המעגליות של הספר כולו הבנויה מחטא - זעקה - ישועה . 29 יש סיבות נוספות שבעטיין ההכרעה שמדובר בסיפור אחד משכנעת יותר . ראו סונק , מחקר הרמנויטי , עמ ' . 61 – 60 30 השוו למשל : ' ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון ' ( שופטים כ , כב ) . ראו אמית , אמנות העריכה , עמ ' . 291 31 ראו פולצין , משה , עמ ' . 157 – 156 דבר דומה כתב גם זקוביץ , אסוציאציה , עמ ' . 161 באופן דומה יש לפענח גם את תיאורי הזמן , כפי שכבר הערתי , שהרי נוסחות כמו ' אחר הדברים האלה '...
אל הספר