אבל וטראומה של הורים פלסטינים ששכלו את ילדיהם במהלך אינתיפאדת אל-אקצא: מגדר, דת ולאום

מראם מסארוי הקדמה מאמר זה מתמקד בהבדלים המגדריים בהתמודדות עם השכול בין אימהות לאבות שחוו אובדן של ילד במסגרת המאבק הפוליטי רב השנים בין הפלסטינים בשטחים לבין מדינת ישראל . אובדן ילד הוא סוגיה מורכבת , המשפיעה על דרכי התנהלותה של החברה בכלל ושל ההורים החווים את האובדן בפרט , אולם מאפייניו של אובדן מסוג זה הם ייחודיים . בניגוד לאובדן מסוגים אחרים , כגון מוות בתאונת דרכים פתאומית , למוות מסוג זה יש צביון לאומי קולקטיבי הנשלט בידי ההגמוניה הגברית ( . ( Evans 2007 תפיסתן של נשים את השכול שונה לחלוטין מתפיסת הגברים , ואף על פי כן הן מוצאות את עצמן משתפות פעולה עם מנגנון שהוטבע על ידי הגברים , לעתים קרובות גם בניגוד לרצונן . שיתוף פעולה זה הוא פרי השליטה של גברים בספרה הציבורית , שליטה המקנה להם את האפשרות לקבוע את סדר היום הציבורי בחברה הפלסטינית גם בנוגע לדפוסי השכול . טענתי המרכזית היא שתהליך מורכב זה טומן בחובו סתירה באשר למעמדן של הנשים . מצד אחד הוא מעלה את הנשים הפלסטיניות לדרגת " אימהות האומה " ומכליל אותן במרכז סדר היום הציבורי הפלסטיני , ומצד אחר הוא מותיר אותן בתפקידיהן המסורתיים ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד