שהן מבצעות , הנוכח גם בעבודות רבות אחרות שנכתבו ברוחן או בהשראתן , מקביל לכיוון מחשבה אחר שפותח במחקרים שעסקו בהיבטים האתיים של עדות הראייה , אשר פורסמו באותה תקופה בתחומי הפילוסופיה האנליטית וההיסטוריה והפילוסופיה של המדע . המחקרים הללו עמדו על התפקיד החיוני שממלאת העדות בהפצת ידע וברכישתו , והצביעו על כך שרשמינו על העולם תלויים במידע שהועבר לנו על ידי אחרים . הם טענו כי הפונקציה האפיסטמית של העדות אינה ניתנת לניתוק מן ההקשר האתי שלה כפי שהוא בא לידי ביטוי בקונבנציות החברתיות הקובעות מיהו עד כשיר שניתן לייחס מהימנות לדבריו . סטיבן שפין , במחקריו על ראשיתם של המדעים האמפיריים במאה השבע-עשרה , הראה ברוח זו כי הפקתה והפצתה של אמת תצפיתית על תופעות הטבע ניזונו ועדיין ניזונות מזהותם של העדים הישירים לתופעות הללו , מהגינונים שהם מאמצים , ומנהלים מחייבים של תצפית ודיווח . הוא טען כי המתכונת הקוגניטיבית של טיעונים מדעיים קשורה לבלי הפרד בסדר מוסרי , וכי הדימוי האינדיבידואליסטי של המדע והספקנות המיוחסת למי שלוקחים בו חלק מסווים את האופי החברתי של העשייה המדעית ואת התפקיד החיוני שהאמון בדברי אח...
אל הספר