בכפוף למצבי רוחה . פניה הופכים להיות מקום חלופי לתצוגת האמנות שלה ; הקיר שעליו היא מנסחת את אמירתה היומית . סמירה והבי מתבוננת בחברה שבה היא חיה . היא מרבה לצלם את כפר הולדתה , דאלית אל כרמל , הסמוך לכפר מגוריה , עוספייה . תצלומיה פורשים מעין כרוניקה של קיום נשי בחברה הדרוזית המסורתית . והבי מרבה לצלם נשים , נשות הכפר ובנות משפחה . ניכר בתצלומיה שהיא מתנהלת במרחב מוכר , קרוב ואינטימי : אישה צלמת , משקיפה מן הצד או מעורבת , בין נשים מצולמות , המקרינות נינוחות ונעות בטבעיות במרחב הקיום הביתי , הציבורי והמסורתי . פנינה גרייצר , צלמת , יוצרת סרטים דוקומנטריים ופעילה חברתית , מתעדת סצנה שבה מתערבבים זה בזה פליטים מאפריקה ויונים מעופפות בכיכר קטנה בדרום תל אביב . שם העבודה , כיכר מר –פה ( , ( Bitterplatz הופך אותה לפראפרזה על כיכר היונים סן מרקו בוונציה , מוקד משיכה לתיירים מכל העולם . ההשלכה האירונית על סיטואציה מקומית ממקדת את המבט על מעמדה השברירי של הפליטוּת באשר היא , מצב הבא לידי ביטוי גם בעבודת וידיאו של גרייצר , המנציחה את הפגנת הפליטים ברחבי תל אביב בדצמבר . 2013 רישומי הנוף של בן ק...
אל הספר