באילו מצבים אדם חייב למכור את אדמתו ? פסוקי המפתח הם כב - כח , לה - לח , לט - מד , והם מייצגים שלושה שלבים של אביונות : פסוקים כה - כח — שלב ראשון : אדמה שנמכרה וגאולתה כי ימו ךְ אחי ךָ ומכר מאחזתו , ובא גאלו הק רֹ ב אליו וגא ל את ממכר אחיו . ואיש כי לֹ א יהיה לו גאל , והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו . וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אש ֶ ר מכר לו , ושב לאחזתו . ואם לֹ א מצאה ידו די השיב לו , והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל , ויצא ביבל ושב לאחזתו . הרקע להוראה זו הוא ככל הנראה האיכר שירד מנכסיו ולווה כסף כדי לקנות זרעים , אך אם התבואה לא עלתה יפה הוא נאלץ למכור חלק מאדמתו כדי לכסות את החוב ולקנות זרעים חדשים ; במקרה כזה קרוב המשפחה הקרוב אליו ביותר ( הגואל ) נקרא לפעול . על הקונה לאפשר לגואל לשוב ולקנות את האדמה , והקונה יקבל את שווי היבול שתניב האדמה עד לשנת היובל הבאה . למעשה , הקונה מעולם לא קנה את האדמה , אלא רק החכיר אותה עד לשנת היובל ( או עד למועד מוקדם יותר , אם נגאלה קודם לכן ) . יודגש שהגואל אינו משיב את האדמה לבעליה המקורי אלא מחזיק בה עד לשנת היובל . בדרך זו הוא מחזיר ל...
אל הספר