] כב , יא [ " כי יקנה נפש ֶ קנין כספו " . האם על העבד להיות נימול , כמצווה בנוגע לאכילה מזבח הפסח ( שמות יב , מד )? סביר להניח שהתשובה חיובית , שהרי מותר לעבד לאכול מהקודשים , גם מבשר זבח שלמים ומבשר זבח הבכורות . אפשר כמובן שספר הקדושה מניח כי הוראת האל את אברהם למול את עבדיו ( בראשית יז , יג , כג , כז ) אמורה להיות מובנת מאליה , אלא שהכללת ההוראה בחוקי זבח פסח ואי הכללתה בחוק זה הדן במזונם הקדוש ביותר של הכוהנים מעוררות תמיהה גדולה . כך או כך , מילים אלה מוכיחות שעבדות של מי שאינו ישראל היתה מקובלת לחלוטין בעיני ספר הקדושה ( ויקרא כה , מה - מו ) , ואילו עבדות של ישראל היתה אסורה בתכלית ( ראו שם , לט - מג ) .
אל הספר