הקשר בין מוסר ופולחן אינו ייחודי לעם ישראל . הוא היה נפוץ במסופוטמיה , לדוגמה שורפו לוח II ( ריינר , שורפו ); המזמור הדו – לשוני לננרתה ( לוח II שורות ; 7 - 3 למברט , חכמת בבל , עמ ' ; 119 המזמור לננש ֶ ה , שורות ; 171 - 136 היימפל , עמ ' , ( 93 - 90 ובמצרים ככתוב על דלת המקדש באדפו ( ויינפלד , הוראות , עמ ' . ( 11 - 10 מה שמייחד את ישראל , או ליתר דיוק את ספר הקדושה , הוא הכללת פולחן ומוסר בכותרת " קדושה " . כל קובצי החוקים של התורה מעלים את סוגיית הקדושה , אך ספר הקדושה צועד צעד גדול קדימה : קבצים אחרים של חוקים מגבילים את הקדושה למצוות פולחניות ( הימנעות מעבודה בשבת : שמות כ , ח - יא [ [; JE דברים ה , יב - טו [ [; D אכילת נבלה , שמות כב , ל [ [; JE דברים יד , כא [ [; D עבודת אלילים וטקסי אבל , דברים ז , ה - ו , וגם יד , א - ב [ , [( D ואילו ספר הקדושה מונה מצוות מוסריות לצד פולחניות כקובעות קדושה . ספר הקדושה נבדל גם מהנביאים , אך בהיפוך : הנביאים חשבו את המוסר לנעלה יותר ; קדושת האל מאופיינת בעיקר במוסריותו : " ויגב הּ ה ' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה " ( ישעיה ה , טז ) . אכן ...
אל הספר