חסרונו של איסור מפורש על נישואי תערובת בין האיסורים המיניים המופיעים בספר ויקרא ( פרק יח ופרק כ ) אומר דרשני . בהתחשב בעוצמת ההתנגדות לנישואי תערובת בספר דברים ( ז , ג - ד ) ובמקורות משנה – תורתיים ( יהושע כג , יב ; מלכים א יא , א - ב ) וקדם – משנה –תורתיים ( שמות לד , יא - יז ; ראו לנגלמה ; והשוו קלו ; רייכרט ) , וכן בידיעתנו שהתנהגות מינית בלתי ראויה היתה נפוצה בקרב העמים האחרים שהתגוררו בכנען ובאזורים הסובבים ( ויקרא יח , ג , כד , כז - כח ) , היינו מצפים שמחברי ספר הקדושה יגבילו את הנישואים לשאינם ישראל כחלק מהאיסורים המיניים . שהרי אם הכנענים הפרו איסורים מיניים , ובכך טימאו את הארץ ואת הגרים בה ( פסוקים כד - ל ) , כלום לא יהיה טבעי להגן על בני ישראל מטומאות אלה על ידי איסור לקשור יחסי נישואים עם החברות שטומאות כאלו רווחו בהן ? החיסרון הבולט של איסור נישואי תערובת בספר הקדושה ( וגם במקור הכוהני [ , [ P ראו להלן ) מפתיע במיוחד את האנתרופולוג החברתי : " מה שיוצא דופן בחוקי הטהרה המקראים הוא שהם אינם מבחינים בין חברים בקהילה ובין אחרים . החוקים מפרטים דרגות שונות של קרבה משפחתית שבהן ...
אל הספר