אין זה מקרי שעל פי סיפור הבריאה הכוהני המינים המוגדרים " שקץ " , אשר אינם מטמאים במגע , מקורם במים : " ויאמר א לֹ הים יש ְ רוצ המים ש ֶרֶ ץ נפש ֶ חיה ועוף יעופף על הא רֶ ץ על פני רְ קיע השמים " ( בראשית א , כ ) . כך , הן הדגים והן העופות נוצרו מהמים , ולכן , בדומה למים ( ויקרא יא , לו ) , אין הם מטמאים במגע . ואולם הזוחלים , שהם יצורי מים ( בראשית א , כ ) ואדמה ( שם , כה , כו ) כאחד , אינם מטמאים בדרך כלל ( שקץ , ויקרא יא , מא - מג ) , אך מקצתם מטמאים ( פסוקים כט - לח ) . לפיכך מעמדם של הזוחלים הוא דו – ערכי . הבחנה זו בין נבלות חיות שמטמאות לשאינן מטמאות נובעת מסיפור הבריאה , וייתכן שחז " ל הכירו סיפור זה , " ואמרו שיש במה שנברא ביום הראשון טומאה , בשני אין בו טומאה , בשלישי יש בו טומאה ; ברביעי ובחמישי אין בהן טומאה ... כל שנברא ביום השישי , טמא " ( כלים יז , יד ) . וכך הוכרזו הדגים והעופות , כל ברואי היום החמישי , טהורים , לכן אין הם מטמאים במגע . זו היתה דרכם של חז " ל לעגן את ההבדלים בין בעלי חיים המטמאים במגע לאלה שאינם מטמאים במגע , על פי בריאתם במים או ביבשה . ביום הראשון נבראה...
אל הספר