ספר ויקרא ( ה , כ - כו ) מדבר על כך שכל מקרה הונאה הוחמר בגלל שבועת שקר , וכך נוסף פשע אזרחי נגד האנושות לחטא חמור נגד האל , אולם מהעונש הקצוב אנחנו חייבים להסיק שפסק דין מוות הומר בהקרבת קורבן אשם ! חזרה על הפרדוקס במילים אחרות מגלה אותו במלוא עוזו : מה זכות היתה למחוקקים הכוהניים לחשוב שהם יכולים להקל בעונש האלוהי ? אפשר להבין מדוע הפחיתו את הקנס ששולם לצד הנפגע , שהרי מדובר בפשע אזרחי והעונש נתון לבית הדין , אולם כאשר הם קבעו שעל שבועת שקר אפשר לכפר לא רק בעונש מוות אלא בהקרבת קורבן , הכוהנים , " ק רֹ בי " ( שם י , ג ) פלשו לתחום האלוהי ; הם לקחו לעצמם את הכוח לשנות את מאמר האל . אם כך , הפרדוקס איננו בהפחתה של הקנס הכספי , שהרי לכך יש תקדים , אלא בזכות לאדם , שאין לה תקדים , למתן את פסק דין המוות שקבע בית דין של מעלה . ואכן , מעל — שימוש בשם האל — במקום שיהיה אפשר לכפר עליו בקורבן היה עונשו צריך להיות חמור יותר בעקבות הקרבת הקורבן , שהרי בני האדם ביטלו את רצונו של האל ! ( ראו מילגרום , פולחן ומצפון , עמ ' . ( 117 - 84 אני סובר כאן שחרטתם של החוטאים , שהתוודו על מעשיהם והצטערו עליהם...
אל הספר