ואולם שלא כביקורת הספרות , השקפותיו של ברנר על ההיסטוריה אינן נשענות על הנחות היסוד של ההגליאניות השמאלית הרוסית , אלא על המחשבה הסוציאליסטית הנרודניקית הלא מרקסיסטית , שנציגיה התייצבו במוצהר נגד הפילוסופיה של הגל . הזיקה למחשבה הסוציאליסטית הלא מרקסיסטית עוברת כחוט השני בכל כתבי ברנר — ובייחוד בכתביו הפובליציסטיים — אבל נראה שלביטויה השלם ביותר היא הגיעה ברשימת ההספד שלו לניקולאי מיכאילובסקי , אולי הוגה הדעות הבולט ביותר של התנועה הנרודניקית , בעיתון היידי " די נייע צייט " מ 3 ביוני . 1904 ברשימה זו , שכל כולה שיר הלל למפעלו הפובליציסטי של מיכאילובסקי , נמנע ברנר מן הדיון הביקורתי המאפיין את המונוגרפיות שלו על היוצרים היהודים והרוסים . ייתכן שעמדה זו נבעה מגילו הצעיר ומיראת הכבוד שרחש להוגה הדגול , אך נראה שהיה בכך גם ביטוי להערכה אמתית להגותו של מיכאילובסקי . תימוכין להנחה זו אפשר למצוא בהתקרבותו של ברנר בעת שהייתו בלונדון לחוגי מפלגת " המהפכנים הסציאליסטים " , ה — S . R ובפרט בקשריו עם ניקולאי צ ' ייקובסקי וש ' אנ סקי — שהושפעו מאוד מרעיונותיו 24 ראו ברנר , אגרות , תל אביב , דבר ,...
אל הספר