סוגיית התמורות בנורמות האסתטיות והשתקפות הלכי הרוח האקטואליים בעלילת היצירות הבדיוניות שימשו לברנר גם נקודת מוצא לדיון במפנה בספרות העברית מן הספרות האובייקטיבית עממית של מנדלי אל הספרות הסובייקטיבית אימפרסיוניסטית החדשה . לראשונה ניסה ברנר להתחקות על המפנה הזה זמן קצר לאחר שעלה לארץ ישראל במאמר " בפעם המאה : מפרפורי נפש אחת " מעל דפי הקובץ " רשפים " ( תמוז תרס " ט ) . מעניין שאפיון המצב ההיסטורי של העם היהודי , לאמור דמדומי יהדות אירופה בצד כישלון ניסיונות התקומה בארץ ישראל , קודם במאמר הזה לדיון בחילופי הנורמות האסתטיות בספרות העברית . זאת ועוד , המצב ההיסטורי של העם היהודי היום מחייב , על פי ברנר , ניסוח נורמות אסתטיות אדקווטיות , גם אם הדבר כרוך בביקורת הפואטיקה השולטת בספרות העברית מימי מנדלי . במאמר הזה רומז ברנר שקנוניזציה אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם עקרון ההיסטוריות , שכן משעה שיצירה ספרותית מקבלת מעמד של קלסיקה — וכאן אין הבדל בין יצירתו של מנדלי ובין יצירותיהם של הומרוס , שייקספיר וסרוונטס — לא זו בלבד שהיא נעשית זרה ומרוחקת לעומת אירועי ההווה , אלא היא מאבדת את האקטואליות ...
אל הספר