התקופה בסמוך להקמת המדינה ולאחריה עד , 1960 התחלקה ( כפי שכבר הוזכר ) לתקופות משנה בעלות אפיון שונה . משבר החקלאות בארץ והמשבר הכלכלי בקיבוצים החריפו בסוף שנות החמישים , והכלים שנבנו לצורך הטיפול במשבר הטביעו את חותמם על המשך התפתחות הקיבוצים בעתיד . ( 73 ) חיים ברקאי ניסח " קוים להתפתחות המשק הקיבוצי מאז אמצע שנות החמישים " ( 74 ) וקבע כי ההשקעה בענפי הייצור גדלה בשנים אלו בשיעור שנתי ממוצע של % . 3 . 5 לדבריו , שיעורי הגידול החיוביים והגבוהים של ההשקעות מהווים הוכחה לכך שההון הריאלי של המשק הקיבוצי בתקופה שנבדקה גדל ואף הוחש קצב גידולו . הוא מציין כי גידול התעשייה והתייעלותה ( בקצב גדול יותר מהחקלאות ) הוא שינוי חשוב במבנה המשק הקיבוצי . בסיכום מחקרו הוא מדגיש כי הנתונים המצרפיים של המשק הקיבוצי , בתחילת שנות השישים , אינם מגלים מגמה של ירידה באף אחד מהמשתנים הכלכליים החשובים . המגמה הכללית בבחינת העבודה , ההון , התוצר וההכנסה היא מגמה של עלייה במונחים מוחלטים , ובתוצר ובהכנסה ( וייתכן שגם בהון ) העלייה היא אף ביחס למשק הישראלי כולו . תגובת הקיבוצים לא הייתה תואמת את עוצמת המשבר ורמת...
אל הספר