3. ד. הקיבוצים ליד המושבות ב"המתנה" להתיישבות

העלייה החלוצית המוגברת מאירופה יחד עם המחסור בקרקעות להתיישבות יצרו מצב מיוחד בו קיבוצים רבים מגובשים ומאורגנים המתינו במושבות לתורם להתיישבות . בשנים 1931- 1936 נערכו סקירות מיוחדות על ידי בנק הפועלים בהן הועלו מכלול הבעיות והנתונים הנוגעים לעשרות הקיבוצים במושבות . במסקנות הסקירה שנערכה באפריל , 1934 מודגש כי לצורך המגורים ומשק העזר חייב כל קיבוץ להחזיק לא פחות מ 25 דונם . ( 20 ) בדוח מודגש גם כי על המוסדות המיישבים לדאוג להשגת הקרקע ולהעמדת אמצעים לבניית מבני המגורים ולסידורי השקאה . דוח הבנק מציין כי בבניית המשק ופיתוח הענפים יוכלו הקיבוצים להיעזר באשראי של בנק הפועלים ואולי גם של בנקים אחרים , אולם התנאי לכך כי יעשו את המאמצים הדרושים בכדי ליצור גם להבא עודפים שיושקעו במשק העצמי . הדוח מציין כי בשנת 1931 ( הדוח הראשון ) , היו 29 קיבוצים ליד המושבות לעומת 51 ב . 1934 בסיכום דוח , 1934 מודגש כי ההון העצמי של הקיבוצים במושבות היווה % 40 מערך הרכוש . ב 1931 היה ההון העצמי החיובי של הקיבוצים במושבות כ 8 , 000 לא " י ( לעומת סך גירעון של 1 , 700 לא " י בחלק מהקיבוצים ) . בסוף תרצ " ...  אל הספר
יד יערי