אחרי הדרך הארוכה שהלכתי בה מן הראוי לסקור במעוף הציפור את הפרקים לעיל ולשאול , האם המונח " אנרכיזם יהודי דתי " שנקטתי לאורך החיבור - לא בלי היסוסים - היה מוצדק ? ובכן , אם נעבור על הפרקים כסדרם ( להוציא פרקים א - ג שעניינם מבוא ) , תצטייר תמונה כדלקמן : בפרק ד , שעניינו תנ " ך , הוצגו שישה תחומים , שבכל אחד מהם נחשף ממד " אנרכיסטי " - בתחום הראשון הצבענו על כך , שהסיפור על עם ישראל מתאר אותו כחברה שבטית , שיוויונית ולא ריכוזית ; חברה כפרית אוטונומית של עם חקלאי שחי לשבטיו על אדמתו . עם זה חי על - פי משפט שבטי ומקומי ( " כי תפגע שור אויבך או חמורו תועה , השב תשיבנו לו " ) , ובפועל , כל חברה קהילתית מאורגנת היא " נחלת ה "' . התחום השני מתמקד בסיפור מתן תורה שהיה ב " מדבר " דווקא , שלו כנראה משמע תיאולוגי , ותורה זו ניתנה לכל העם בשווה , ישירות ובלא מתווך . ראינו את ארון - הברית נודד במדבר ואת העם חי חיי - דת מבוזרים , לא ריכוזיים , ומקריב קורבנות על פני השדה " בכל מקום אשר יראה " . ראינו גם את המבנה הקלאסי במסורת הפוליטית היהודית של " פדרציה של שבטים " בעידן משה ויהושע . התחום השלישי הוק...
אל הספר