3. היבטים אנרכיסטיים בהגותו של הראי"ה קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוק ( - ( 1935 - 1865 או בכינויו " הרב " - היה הרב האשכנזי הראשון לארץ ישראל , נחשב כגדול הדור בהלכה ובמחשבה וכנועז בתפיסותיו הדתיות והפילוסופיות . פוסק והוגה דעות מן המעלה הראשונה , ורבקה ש " ץ הגדירה אותו כיוצר שפיתח והציג " בשורה של רנסנס יהודי ואוניברסלי " . נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית וממנהיגיו הבולטים של היישוב היהודי בזמנו , בכלל . הרב קוק נולד ב - 1865 בגריבה שבלטביה , למד בצעירותו בישיבת וולוז ' ין שבליטא , שבראשה עמדו אז שניים מהגדולים בקרב תלמידי החכמים שבדור - הנצי " ב ( נפתלי צבי יהודה ברלין ) ור ' חיים הלוי סולובייצ ' יק . הרב החל את פעילותו ברבנות בלטביה , עלה לארץ ישראל ב - 1904 ( ראשית העלייה השנייה ) ופיתח משנה פילוסופית - קבלית אוהדת לגבי הציונות והיישוב החדש . נתמנה לרבן של יפו והמושבות ולאחר מלחמת העולם הראשונה - גם לרבה האשכנזי של ירושלים , שם ייסד את ישיבת " מרכז הרב " , הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון . פסיקותיו בספרי התשובות שלו משמשות אבן - יסוד לפסיקה , בכלל , ולגבי המצוות התלויות בארץ , בפרט . הגותו הרחבה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל