א. בין־טקסטואליות (Intertextuality)

פרשנות " בין טקסטואלית " ופרשנות " פנים מקראית" '" בין - טקסטואליות ' ( Intertextuality ) הוא מושג בעל חלות רחבה ביותר , המכסה את כל התופעות הנובעות מהיחסים שמקיים טקסט נתון ( או יחידת טקסט - כותרת , למשל ) עם קורפוס קודם ו / או בו -זמני של טקסטים " . ט " ס אליוט היה כנראה הראשון במחקר הספרות ( עוד בראשית המאה ה - , ( 20 שהצביע על מתודה ספרותית שקראה תיגר על התיאוריות הספרותיות אשר רווחו עד אז והתרכזו באמן או בסופר . אליוט טען , שכל יצירת אמנות היא פרי של כלל היצירות שנכתבו עד זמנה וכי אף היא משמשת בסיס ליצירות חדשות בנות - זמנה ושל היצירות העתידיות , כשהמושג " מסורת ספרותית - היסטורית " הוא רחב וכוללני : לעתים נמצא ... שהחלקים האישיים הטובים ביותר של יצירת האמן נובעים מהאמנים המתים ( אלה שכבר הלכו לעולמם ) , ויצירותיהם משוקעות ביצירתו ... אין משורר או אמן בכל תחום שהוא , המגיע למלוא המשמעות של יצירתו בעצמו . המשמעות ] של יצירתו [ וההערכה שלו היא ] זהה [ להערכה של יחסיו למשוררים ולאמנים המתים ] שלפני זמנו [ . אין דרך להעריך אותו לבדו , כשלעצמו , ועליך למקם אותו ביחס לנפטרים – בהשוואה ,...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל