רעיון הניכור של היחיד מהעולם הסובב אותו היה רעיון מרכזי בשיטות הפילוסופיות של האידיאליזם הגרמני , וכבר בשנות הארבעים הייתה לו השפעה פסיכולוגית עצומה על האינטלקטואלים הרוסים . עליית האינטליגנציה החדשה בשנות השישים הפכה את סוגיית הניכור הפילוסופי לשאלה חברתית בוערת . " האנשים החדשים " לא יכלו להשתלב בשורות האריסטוקרטיה הגבוהה - היא התייחסה אליהם בזלזול , והבידוד החברתי הוליד אצלם רגשי נחיתות וצורך עז לשנות את המציאות כדי להחזיר את שלמות ההוויה . ההשכלה והרעיונות הפוליטיים החדשים העניקו להם תקווה לשינוי . קבוצת המשכילים החדשים שהופיעה בחיי החברה הרוסית חיפשה את דרכה אל האוניברסיטאות , אל החוגים הספרותיים ואל הסלונים של האצולה . בהיעדר גינונים מתאימים ובשל פערים בהשכלה , "האנשים החדשים " חוו השפלה לעתים קרובות . בדרך כלל , אינטלקטואלים ממוצא אריסטוקרטי לא קיבלו את המשכילים מהמעמדות הנמוכים בסבר פנים יפות . בכתביהם של הרצן , בקונין , טורגנייב וטולסטוי יש לא מעט שורות המלגלגות על הסמינריסטים והזעיר בורגנים . מזיכרונותיו של המבקר בלינסקי , שהיה נציג טיפוסי של "האנשים החדשים " למרות השתייכותו ...
אל הספר